דצמבר מתקרב לסיומו, והקהילה דוברת הרוסית בישראל מתכוננת לחגיגות השנה החדשה. בבתי הספר של ברה״מ לשעבר זו הייתה תקופה של מסיבות חגיגיות ו״עצי אשוח״. האם יש טעם להחיות את המסורת הזאת תחת השמיים המזרח־תיכוניים? בשאלה זו פנה פורטל IzRus לד״ר למדעים בוריס שטיוולמן, מנהל מערכת ״הליציי הישראלי״.
מה יחסך לשנה החדשה? האם ״בית ספר רוסי״ צריך לציין חג קהילתי זה?
אני בישראל יותר מ־20 שנה. איכשהו בהדרגה בביתנו הפסקנו לחגוג את השנה החדשה. לא כי מישהו הכריח אותנו – זה פשוט ״נמוג״. לדעתי, בישראל מתייחסים לנושא הזה ביותר מדי רצינות – רמת התרבות של מדינה נמדדת לא כל כך במה שאומרים, אלא במה שלא אומרים. אם למשפחה חשובה השנה החדשה, לא צריך לבלבל לילדים את הראש – שיחגגו. אבל בבית ספר? בוודאי שלא. לבית ספר בישראל זה מוגזם.
אני בישראל יותר מ־20 שנה. איכשהו בהדרגה בביתנו הפסקנו לחגוג את השנה החדשה. לא כי מישהו הכריח אותנו – זה פשוט ״נמוג״. לדעתי, בישראל מתייחסים לנושא הזה ביותר מדי רצינות – רמת התרבות של מדינה נמדדת לא כל כך במה שאומרים, אלא במה שלא אומרים. אם למשפחה חשובה השנה החדשה, לא צריך לבלבל לילדים את הראש – שיחגגו. אבל בבית ספר? בוודאי שלא. לבית ספר בישראל זה מוגזם.
האם אינך חושב שחגיגה משותפת של השנה החדשה תסייע לשמירת הקשר של הילד עם התרבות הרוסית ועם הקהילה שלו?
טענה כזו נראית לי מצחיקה. איזו ״זיקה עמוקה״ יש לעץ אשוח עם התרבות הרוסית? כדי לקרב את הילדים לתרבות הרוסית עדיף ללכת בדרך שסימנו אנו: אצלנו בכל ליציי יש לימודי שפה וספרות רוסית, וכן לימוד התרבות הרוסית כמכלול – על צדדיה המורכבים גם יחד.
טענה כזו נראית לי מצחיקה. איזו ״זיקה עמוקה״ יש לעץ אשוח עם התרבות הרוסית? כדי לקרב את הילדים לתרבות הרוסית עדיף ללכת בדרך שסימנו אנו: אצלנו בכל ליציי יש לימודי שפה וספרות רוסית, וכן לימוד התרבות הרוסית כמכלול – על צדדיה המורכבים גם יחד.
מה דעתך על ציון חגים אחרים ממדינות המוצא בבית ספר?
8 במרץ, 9 במאי, 7 בנובמבר – אנחנו נושאים עמנו ״מערכת חגים״ מסוימת, אבל אין שום טעם לשחזר אותה כאן. אנחנו חיים בציוויליזציה אחרת. אי אפשר לחיות בארץ מבלי להרגיש אותה תחת הרגליים. מצד שני, אסור לנתק מהשורש. עבור ״רוסים״ השנה החדשה היא החג הכי חם, הכי משפחתי… הייתי מתנגד ל״מאיוקות״, שחלק מהקיבוצים עדיין נוהגים לערוך, אבל השנה החדשה – שתישאר בבית המשפחה.
8 במרץ, 9 במאי, 7 בנובמבר – אנחנו נושאים עמנו ״מערכת חגים״ מסוימת, אבל אין שום טעם לשחזר אותה כאן. אנחנו חיים בציוויליזציה אחרת. אי אפשר לחיות בארץ מבלי להרגיש אותה תחת הרגליים. מצד שני, אסור לנתק מהשורש. עבור ״רוסים״ השנה החדשה היא החג הכי חם, הכי משפחתי… הייתי מתנגד ל״מאיוקות״, שחלק מהקיבוצים עדיין נוהגים לערוך, אבל השנה החדשה – שתישאר בבית המשפחה.
השנה החדשה – מתחרה של חנוכה?
בשום אופן לא. בברית המועצות לשעבר זה תמיד היה חג חילוני לגמרי ו״חסר אידיאולוגיה״. בניגוד ל״סילבסטר״ המערב־אירופי, שתופס תאוצה בקרב צעירי ישראל. אנחנו חיים בארץ מעניינת, שבה כל תנועה מחאתית הופכת פופולרית בקרב צעירים חילונים, וצעירי הסברעס חוגגים בשמחה דווקא את ״סילבסטר״, דווקא כנגד התרבות היהודית שמאסו בה. הילדים שלנו חוגגים את השנה החדשה, ואין שום סיבה למנוע זאת מהם.
בשום אופן לא. בברית המועצות לשעבר זה תמיד היה חג חילוני לגמרי ו״חסר אידיאולוגיה״. בניגוד ל״סילבסטר״ המערב־אירופי, שתופס תאוצה בקרב צעירי ישראל. אנחנו חיים בארץ מעניינת, שבה כל תנועה מחאתית הופכת פופולרית בקרב צעירים חילונים, וצעירי הסברעס חוגגים בשמחה דווקא את ״סילבסטר״, דווקא כנגד התרבות היהודית שמאסו בה. הילדים שלנו חוגגים את השנה החדשה, ואין שום סיבה למנוע זאת מהם.
מנהל הליציי הישראלי: הישגי התלמידים – הצגה?
לדברי ד״ר שטיוולמן, ההישגים האקדמיים של תלמידים דוברי רוסית ושל מערכת החינוך הישראלית בכלל נובעים מהיחס ללימודים. הוא רואה התקדמות בגישה חדשה ל״בית הספר להישגים גבוהים״. החינוך האליטיסטי הפסיק להיות מילה גסה.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי שירותי הרווחה של משרד הקליטה והמכון מאיירס–JDC–ברוקדייל, בני נוער ״רוסים״ רשמו בשנים האחרונות הצלחות משמעותיות בחינוך והשתלבו בהצלחה בחברה הישראלית. כך, 56.3% מהמתבגרים העולים ו־65% מהדור השני זכאים לתעודת בגרות – נתון זהה לזה של ״ותיקים״.
מה דעתך על תוצאות המחקר? הישג ברור?
למורה למתמטיקה ומדעים קשה לקחת ברצינות נתונים כאלה: לא נאמר בהם דבר על שינוי המגמות לאורך השנים, וזה הרי הדבר החשוב ביותר. צילום חד־פעמי, גם אם איכותי מאוד, של מרוץ סוסים לא יגלה איזו סוסה תגיע ראשונה. צריך לדעת מהירות, ורצוי גם ״פוטנציאל״ – מצב פיזי ונפשי של המשתתפים.
למורה למתמטיקה ומדעים קשה לקחת ברצינות נתונים כאלה: לא נאמר בהם דבר על שינוי המגמות לאורך השנים, וזה הרי הדבר החשוב ביותר. צילום חד־פעמי, גם אם איכותי מאוד, של מרוץ סוסים לא יגלה איזו סוסה תגיע ראשונה. צריך לדעת מהירות, ורצוי גם ״פוטנציאל״ – מצב פיזי ונפשי של המשתתפים.
עם זאת, לפי מספר מדדים – למשל, אחוז הזכאים לבגרות וחלקם של הרוצים להמשיך בלימודים אחרי בית הספר – ״הרוסים״ קרובים מאוד ל״וותיקים״. הישג?
היום בכל שירותי משרד החינוך בישראל מודים, גם אם בשקט: הפוטנציאל של ילדי המשפחות דוברות הרוסית גבוה יותר. אני עוד זוכר תקופות שבהן מנהלי בתי ספר התנגדו נחרצות לכתות ״אתניות״ עם רוב דובר רוסית. היום חל מהפך – לעיתים של 180 מעלות. בתי הספר האליטיסטיים של ״הליציי הישראלי״ הם רק אחת ההוכחות.
היום בכל שירותי משרד החינוך בישראל מודים, גם אם בשקט: הפוטנציאל של ילדי המשפחות דוברות הרוסית גבוה יותר. אני עוד זוכר תקופות שבהן מנהלי בתי ספר התנגדו נחרצות לכתות ״אתניות״ עם רוב דובר רוסית. היום חל מהפך – לעיתים של 180 מעלות. בתי הספר האליטיסטיים של ״הליציי הישראלי״ הם רק אחת ההוכחות.
כיצד תסביר את תוצאות מבחני TIMSS לתלמידי כיתה ח׳, שבהם דורגו תלמידי ישראל במקום השביעי בעולם, לאחר שב־2007 היו נמוכים ב־17 מקומות? שר החינוך גדעון סער אמר שזה בזכות עבודת הממשלה ומקצועיות המורים.
אין ספק. עמדתו של משרד החינוך הנוכחי שונה לטובה מכל קודמיו. גישה רעננה, נכונות לעודד הישגים גבוהים, פתיחות לדיון – כל זה לא ראינו בעבר. ובכל זאת, דרושה לא מעט תעוזה כדי לפרש כך בגלוי את תוצאות מבחני TIMSS. לשר החינוך הצעיר והנאה שלנו לא חסרות תעוזה וישירות – במיוחד לפני בחירות. ולא חשוב שחלק מהמורים הוותיקים (והפחות נאים) תמהים, והורים מסוימים מביטים סביבם בתדהמה – מאיפה צץ הזינוק החד הזה…
אין ספק. עמדתו של משרד החינוך הנוכחי שונה לטובה מכל קודמיו. גישה רעננה, נכונות לעודד הישגים גבוהים, פתיחות לדיון – כל זה לא ראינו בעבר. ובכל זאת, דרושה לא מעט תעוזה כדי לפרש כך בגלוי את תוצאות מבחני TIMSS. לשר החינוך הצעיר והנאה שלנו לא חסרות תעוזה וישירות – במיוחד לפני בחירות. ולא חשוב שחלק מהמורים הוותיקים (והפחות נאים) תמהים, והורים מסוימים מביטים סביבם בתדהמה – מאיפה צץ הזינוק החד הזה…
ומה חשוב יותר מה״זינוק״ במדדים?
חשוב דבר אחר – ואני מוכן לספוג ביקורת. חשוב שהישגי תלמידים, זכיות באולימפיאדות, קידום ילדים מחוננים – הפכו לנושא. מאז בן־גוריון ועד לאחרונה ״חינוך אליטיסטי״, ״מצוינות״ היו מילות גנאי במערכת החינוך. לא אצל ההורים כמובן, אלא אצל פקידי משרד החינוך. והיום – לא עוד! כמעט כל בית ספר בישראל – אפילו הנידח ביותר – מתהדר בכיתות מצוינות. בכל עיר נפתחו מרכזים לתלמידים מחוננים, בכל אוניברסיטה – תוכניות לתלמידי תיכון מצטיינים. בשנה שעברה מספר הכפרים והמרכזים לנוער שביקשו לפתוח אצלם סניפים של ״הליציי הישראלי״ שבר שיא. האופנה השתנתה! ולא בלי עזרתם של ״הרוסים״.
חשוב דבר אחר – ואני מוכן לספוג ביקורת. חשוב שהישגי תלמידים, זכיות באולימפיאדות, קידום ילדים מחוננים – הפכו לנושא. מאז בן־גוריון ועד לאחרונה ״חינוך אליטיסטי״, ״מצוינות״ היו מילות גנאי במערכת החינוך. לא אצל ההורים כמובן, אלא אצל פקידי משרד החינוך. והיום – לא עוד! כמעט כל בית ספר בישראל – אפילו הנידח ביותר – מתהדר בכיתות מצוינות. בכל עיר נפתחו מרכזים לתלמידים מחוננים, בכל אוניברסיטה – תוכניות לתלמידי תיכון מצטיינים. בשנה שעברה מספר הכפרים והמרכזים לנוער שביקשו לפתוח אצלם סניפים של ״הליציי הישראלי״ שבר שיא. האופנה השתנתה! ולא בלי עזרתם של ״הרוסים״.